לאחרונה פייסבוק הודיעה על רכישת חברת "אינסטגרם" ומייד הודיעה כי תוך זמן קצר כל התמונות שיועלו בה יוכלו להיות בשימוש החברה למטרות פרסומיות. הזעקה לא איחרה לבוא ומייד התרחשה בריחה המונית מהחברה ומחאות ציבוריות הרעידו את הרשתות החברתיות והתקשורת. פסגת המחאה התרחשה כשידוענים שתמכו ואהבו בעבר את "אינסטגרם" וקידמוה התאחדו באמצעות מכתבי מחאה, המביעים התנגדות חריפה לשימוש בתמונותיהם. הטיעון המרכזי היה כי שימוש בתמונותיהם למטרות מסחריות הינו בגדר הפרת זכויות יוצרים בוטה.
זמן קצר לאחר שהמחאה עלתה לאוויר נסוגה פייסבוק מהרעיון והתקפלה, אך נושא שימוש בזכויות יוצרים ברשת עלה לכותרות.
נושא זכויות היוצרים ברשת הינו נושא חם והציבור הרחב רק עכשיו מתחיל להבין את חשיבותו. בעשור האחרון חברות סטארט אפ (תוכנה וחומרה) סוחרות בפטנטים ובזכויות יוצרים מסוגים שונים באינטנסיביות. זאת מתוך הבנה כי מדובר בכלי כלכלי וגם ככלי בלימה כלכלי.
כשידוענים נעזרים כיום באינסטגרם או בכל רשת חברתית אחרת הם עושים זאת מטעמים אישיים, מיתוגיים ושיווקיים, אך לא בהכרח מסחריים. פרשת האינסטגרם הוכיחה זאת. הידוען מעוניין שיקראו מה הוא עושה ברגע זה בביתו אך לא מעוניין שמישהו ישתמש במידע ובצילומים אלו למטרות קמפיין הפרסום שלו. לפחות ללא אישור והחלפת כספים.
המושג המקצועי לנושא הרשאת שימוש בדמויות ובמוסיקה של ידוענים נקרא - RIGHTS CLEARANCE
רוב הציבור (הרחב והמקצועי) איננו מכיר את רזי הפרטים והמידע הנדרש על מנת להצליח ולהיעזר בתמונות של ידוענים.
החיפוש אחר מקורו של תצלום מסוים – מי צילם אותו, מיהו בעל הזכויות עליו, האם קיבל את אישור המצולם בו וכן הלאה, הופך למסע ארוך שלעיתים נדרש מגוף התקשורת או הפרסומאי. אלו מעוניינים בתצלום למטרות מסחריות ורוצים להימנע מתביעות עתידיות. כנ"ל לגבי זכויות יוצרים מוסיקליות.
כידוע, שימוש מסחרי בתמונות, בוידאו או בקטע מוסיקה של אנשים - במיוחד המפורסמים והידועים שבהם - כמו-גם של רכוש או מבנה פרטי, דורש את אישורו של בעל הזכויות על הצילום וגם את זו של המצולם או הבעלים של הרכוש . חברת "נגב" לדוגמא רצתה להשתמש בדימוי של מרלין מונרו מיצירתו של האמן אנדי וורהול לקידום קמפיין פרסומי חדש. חברת אימג'בנק סייעה וקמפיין Novo Imagine יצא לדרך.
בעבר היו מקרים לא מעטים שמפרסמים לקחו סיכון ועשו שימוש לא חוקי ללא קבלת רשות בעלי הזכויות ונאלצו לשלם סכומי כסף גדולים כפיצוי, בין אם בפשרה ובין באמצעות בית המשפט.
נושא זכויות היוצרים ברשת הינו נושא חם והציבור הרחב רק עכשיו מתחיל להבין את חשיבותו. בעשור האחרון חברות סטארט אפ (תוכנה וחומרה) סוחרות בפטנטים ובזכויות יוצרים מסוגים שונים באינטנסיביות. זאת מתוך הבנה כי מדובר בכלי כלכלי וגם ככלי בלימה כלכלי.
כשידוענים נעזרים כיום באינסטגרם או בכל רשת חברתית אחרת הם עושים זאת מטעמים אישיים, מיתוגיים ושיווקיים, אך לא בהכרח מסחריים. פרשת האינסטגרם הוכיחה זאת. הידוען מעוניין שיקראו מה הוא עושה ברגע זה בביתו אך לא מעוניין שמישהו ישתמש במידע ובצילומים אלו למטרות קמפיין הפרסום שלו. לפחות ללא אישור והחלפת כספים.
המושג המקצועי לנושא הרשאת שימוש בדמויות ובמוסיקה של ידוענים נקרא - RIGHTS CLEARANCE
רוב הציבור (הרחב והמקצועי) איננו מכיר את רזי הפרטים והמידע הנדרש על מנת להצליח ולהיעזר בתמונות של ידוענים.
החיפוש אחר מקורו של תצלום מסוים – מי צילם אותו, מיהו בעל הזכויות עליו, האם קיבל את אישור המצולם בו וכן הלאה, הופך למסע ארוך שלעיתים נדרש מגוף התקשורת או הפרסומאי. אלו מעוניינים בתצלום למטרות מסחריות ורוצים להימנע מתביעות עתידיות. כנ"ל לגבי זכויות יוצרים מוסיקליות.
כידוע, שימוש מסחרי בתמונות, בוידאו או בקטע מוסיקה של אנשים - במיוחד המפורסמים והידועים שבהם - כמו-גם של רכוש או מבנה פרטי, דורש את אישורו של בעל הזכויות על הצילום וגם את זו של המצולם או הבעלים של הרכוש . חברת "נגב" לדוגמא רצתה להשתמש בדימוי של מרלין מונרו מיצירתו של האמן אנדי וורהול לקידום קמפיין פרסומי חדש. חברת אימג'בנק סייעה וקמפיין Novo Imagine יצא לדרך.
בעבר היו מקרים לא מעטים שמפרסמים לקחו סיכון ועשו שימוש לא חוקי ללא קבלת רשות בעלי הזכויות ונאלצו לשלם סכומי כסף גדולים כפיצוי, בין אם בפשרה ובין באמצעות בית המשפט.
פוסט זו נכתב בשיתוף על ידי מחלקת התוכן של חברת אימג'בנק המספקת לציבור תמונות ארכיון ותמונות איכותיות בכל נושא ומכל העולם.
