עמנואל נקש מקור יח"צ.
היי עמנואל, ספר לנו קצת על עצמך
נולדתי בצרפת בשנת 1972 למשפחה יהודיה-טוניסאית. גדלתי בפריז ולמרות שרציתי ללמוד קולנוע ואומנות פלסטית מצאתי את עצמי לומד מנהל עסקים וסיימתי תואר שני באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון.עליתי לארץ בשנת 1998 כעולה בודד ועד שנת 2002 עבדתי כיועץ אסטרטגיה לחברות היי-טק.
בגיל 30 גויסתי לצה"ל לתקופה של חצי שנה (שלב ב') וכשהשתחררתי החלטתי שאני רוצה לעשות את מה שבאמת רציתי - קולנוע.
לאחר טיול של כחצי שנה בדרום אמריקה התחלתי לעבוד על סרטי הראשון "חומר למחשבה" שיצא בשנת 2008 למסכים. ביום חמישי הקרוב (24.10.13) יוצא למסכים "כידון", סרטי השני.
מהי הפקת הקולנוע הראשונה שלך?
סרטי הראשון - "חומר למחשבה", היה דל תקציב ועצמאי ומכיוון שגם אני וגם סטפן שותפי לא למדנו קולנוע, אף אחד לא רצה להשקיע בסרט. אחרי שחברות ההפקה בארץ ובצרפת טרקו לנו את הדלת החלטנו לצאת להפקת גרילה שהתחילה במסע גיוס כספים של כשנה וחצי בו פנינו לכל מי שאנחנו מכירים כדי שישקיע בסרט.לאחר שגייסנו 300 אלף דולר מהמפיקים הישראליים "חיים בוזגלו הפקות" ו"סרטי כאוס", הם הצטרפו אלינו למסע.
"כידון" הוא סיפור אחר לגמרי, כידון הוא קו-פרודוקציה ישראלית-צרפתית "לפי הספר" עם קרנות, טלויזיות ומפיצים משתי המדינות.
בפברואר 2010 כשמשטרת דובאי פרסמה את תמונות אנשי המוסד שחיסלו את מחמוד אל-מבחוח היה לי ברור שהסיפור הזה הוא חומר לסרט, אבל מה שהכי משך אותי בכל הפרשה הזו, זו ה"קריקטורה" של המוסד, עם התמונות של השפמים, המשקפיים, האיפור וכו' שהשאיר טעם של חוסר מקצועיות לא אופייני למוסד. אני מניח שזה מה ששתל בי את הרעיון לסרט.
כל זה קרה כמה שבועות לפני פסטיבל קאן 2010. מראש ידעתי שאני רוצה שמנואל מונץ יהיה המפיק הצרפתי של הסרט (הוא מפיק סרטים גדול ומוערך בצרפת) והצלחתי לקבוע איתו פגישה בפסטיבל וטסתי לשם במיוחד בשביל זה.
לעולם לא אדע כמה זמן הוא התכוון להישאר בפגישה אבל מה שאני כן יודע זה שמהרגע שסיפרתי לו על הרעיון המשכנו יחד כל היום והמשכנו לפתח את "כידון".
תוך פחות משנה היה לנו תסריט מוכן ונחתם הסכם הקו-פרודוקציה עם הצד הישראלי של ההפקה - "יונייטד קינג" ו"טופיה הפקות" של מיכאל שרפשטיין.
מהו החלק אליו הכי התחברת ביצירת הסרט כידון?
מה שכיף בעשיית הסרט, זה לעבור את כל השלבים ושכל אחד מהם שונה ומהנה בדרכו שלו.
כתיבת התסריט הוא תהליך די בודד בו כל החלומות שלך נכתבים על הנייר.
כשנכנסים להפקה אתה מוצא את עצמך מוקף בעשרות אנשים שמנסים להגשים את מה שחלמת עליו בזמן הכתיבה ולעיתים להסביר לך שזה בלתי אפשרי.
זמן הצילומים הוא היהלום שבכתר, בעיקר עם צוות שחקנים רחב ומוכשר כמו שהיה לי, בזמן זה אתה מנסה מידי פעם לעצור, לנשום וליהנות מהרגעים המאוד חולפים הללו.
ב"כידון" גיליתי עוד עולם שלם של עשיית סרטים - עבודת האפקטים, כולם יודעים שיש אפקטים מיוחדים בקולנוע אבל עד שלא רואים את זה קורה מול העיניים קשה להבין כמה מורכב וקשה התהליך וכמה אפשר לעשות בזכות מחשב. בכידון ישנם יותר מ-700 שוטים אשר טופלו ע"י הצוות של ירון ישינסקי, מהשתלות רקעים, צילומים ברקע ירוק ורבים נוספים.
מה שכיף בעשיית הסרט, זה לעבור את כל השלבים ושכל אחד מהם שונה ומהנה בדרכו שלו.
כתיבת התסריט הוא תהליך די בודד בו כל החלומות שלך נכתבים על הנייר.
כשנכנסים להפקה אתה מוצא את עצמך מוקף בעשרות אנשים שמנסים להגשים את מה שחלמת עליו בזמן הכתיבה ולעיתים להסביר לך שזה בלתי אפשרי.
זמן הצילומים הוא היהלום שבכתר, בעיקר עם צוות שחקנים רחב ומוכשר כמו שהיה לי, בזמן זה אתה מנסה מידי פעם לעצור, לנשום וליהנות מהרגעים המאוד חולפים הללו.
ב"כידון" גיליתי עוד עולם שלם של עשיית סרטים - עבודת האפקטים, כולם יודעים שיש אפקטים מיוחדים בקולנוע אבל עד שלא רואים את זה קורה מול העיניים קשה להבין כמה מורכב וקשה התהליך וכמה אפשר לעשות בזכות מחשב. בכידון ישנם יותר מ-700 שוטים אשר טופלו ע"י הצוות של ירון ישינסקי, מהשתלות רקעים, צילומים ברקע ירוק ורבים נוספים.
צילומי הסרט "כידון"
צילומי הסרט "כידון"
הסרט כידון ניחן במלאכת הפוסט-פרודקשן מהטובה שנראתה בארץ, מה עושה את תהליך הפוסט בסרט לטוב יותר מסרטים אחרים שהופקו כאן ? וכיצד שיתוף הפעולה עם סטודיו ישינסקי תרם להצלחת התהליך?
הגורם העיקרי הוא זמן, תהליך עריכת האפקטים בכידון היה לא פחות ארוך מעריכת הסרט כולו. היה לי חשוב לאפשר לירון ישינסקי ולצוות שלו תהליך עבודה מלא עם זמן לעכל החלטות, לשפר ולשנות.
מעבר לכך, רמת התקשורת, הכימיה וההבנה ביני לבין ירון הייתה מצויינת ורמת המדוייקות והביקורתיות על כל פרט ופרט של שנינו התאימה בדיוק.
הגורם העיקרי הוא זמן, תהליך עריכת האפקטים בכידון היה לא פחות ארוך מעריכת הסרט כולו. היה לי חשוב לאפשר לירון ישינסקי ולצוות שלו תהליך עבודה מלא עם זמן לעכל החלטות, לשפר ולשנות.
מעבר לכך, רמת התקשורת, הכימיה וההבנה ביני לבין ירון הייתה מצויינת ורמת המדוייקות והביקורתיות על כל פרט ופרט של שנינו התאימה בדיוק.
תהליך הפוסט פרודקשן - הסרט "כידון"
בעידן היוטיוב והפייסבוק, נדמה שיותר אנשים רוצים ומסוגלים לביים סרטון עצמאי במו ידיהם. בתור במאי קולנוע סינמטי אמיתי - איך אתה מעריך שהמעבר הזה ישפיע על המפיקים והבימאים בתעשיית הסרטים בעתיד ? וכיצד זה ישפיע עליך?
ההבדל בין השניים הוא בעיקר פונקציה של כסף.
עד היום אין מערכי הפצה שהם נטו אונליין, הפקה קולנועית או טלויזיונית ומימונם דורש עדיין גיוס של קרנות, טלויזיות, בתי קולנוע ומפיצים בכדי להתקיים, להבדיל מהיצירות העצמאיות שמוציאים ביוטיוב.
מטרת תעשיית הקולנוע היא רווחים ולא רק נוכחות ברשת, מה שכן, יוטיוב הוא מקום נהדר לגלות טאלנטים חדשים, לכן לא מדובר על תעשייה מתחרה אלא על גשר לתעשיית הקולנוע היותר יציבה, חזקה ומשמעותית היום מאי פעם.
מהו המכשול או האתגר הגדול ביותר העומד בפני יוצר קולנוע ישראלי בדרכו ליצירת חייו ?
לא משנה איפה, התהליך תמיד דומה. כמה שהתסריט טוב הצילומים רק יקלקלו אותו והעריכה עוד יותר, מכיוון שמה שנכתב על הנייר אף פעם לא עובר בשלמותו למסך בגלל הגורמים האנושיים והכספיים.
בארץ, הגורם המשמעותי ביותר הוא הכסף, יש מעט כסף יחסית לדרישת התעשייה ולפעמים הבמאים מחכים שנים עד שמקבלים מימון לסרט וזה אף פעם לא מספיק לממש את הפנטזיות שהם כתבו על הנייר.
לשם דוגמא, בארץ סרט נחשב עצמאי אם יש לו תקציב של 300-500 אלף דולר, בארה"ב יש סרטים שנחשבים עצמאיים עם תקציב של מעל 10 מיליון דולר.
ההבדל בין השניים הוא בעיקר פונקציה של כסף.
עד היום אין מערכי הפצה שהם נטו אונליין, הפקה קולנועית או טלויזיונית ומימונם דורש עדיין גיוס של קרנות, טלויזיות, בתי קולנוע ומפיצים בכדי להתקיים, להבדיל מהיצירות העצמאיות שמוציאים ביוטיוב.
מטרת תעשיית הקולנוע היא רווחים ולא רק נוכחות ברשת, מה שכן, יוטיוב הוא מקום נהדר לגלות טאלנטים חדשים, לכן לא מדובר על תעשייה מתחרה אלא על גשר לתעשיית הקולנוע היותר יציבה, חזקה ומשמעותית היום מאי פעם.
מהו המכשול או האתגר הגדול ביותר העומד בפני יוצר קולנוע ישראלי בדרכו ליצירת חייו ?
לא משנה איפה, התהליך תמיד דומה. כמה שהתסריט טוב הצילומים רק יקלקלו אותו והעריכה עוד יותר, מכיוון שמה שנכתב על הנייר אף פעם לא עובר בשלמותו למסך בגלל הגורמים האנושיים והכספיים.
בארץ, הגורם המשמעותי ביותר הוא הכסף, יש מעט כסף יחסית לדרישת התעשייה ולפעמים הבמאים מחכים שנים עד שמקבלים מימון לסרט וזה אף פעם לא מספיק לממש את הפנטזיות שהם כתבו על הנייר.
לשם דוגמא, בארץ סרט נחשב עצמאי אם יש לו תקציב של 300-500 אלף דולר, בארה"ב יש סרטים שנחשבים עצמאיים עם תקציב של מעל 10 מיליון דולר.
צוות השחקנים ב"סלפי" (:
מהם המגמות/הטכניקות העתידיות בהפקות הסרטים שניתן לזהות כבר עכשיו?
כיום אפשרויות הפוסט באולפן ספיישל אפקטס מאפשרים לתקן כל דבר, מתאורה ועד העלמת או הוספת אביזרים בתמונה, אין גבול למה שניתן לאפשר בפוסט.
לדעתי החלק של הפוסט בעשיית הסרטים רק ילך ויגדל, כגון יצירת נופים אשר מקלים על הצילום והופכים את הסרט לאמין יותר גם אם כביכול צולם במקום בלתי אפשרי.
שלושה טיפים ליוצרים צעירים המעוניינים להשתלב בתעשייה:
1. לא להתייאש, חלומות מתגשמים בסוף.
2. לא להתבייש לקבל עצות מאנשי צוות, לרובם יש ניסיון שליוצרים עדיין אין.
3. לנסות ללהק שחקנים אדירים גם לתפקידים הקטנים.
כיום אפשרויות הפוסט באולפן ספיישל אפקטס מאפשרים לתקן כל דבר, מתאורה ועד העלמת או הוספת אביזרים בתמונה, אין גבול למה שניתן לאפשר בפוסט.
לדעתי החלק של הפוסט בעשיית הסרטים רק ילך ויגדל, כגון יצירת נופים אשר מקלים על הצילום והופכים את הסרט לאמין יותר גם אם כביכול צולם במקום בלתי אפשרי.
שלושה טיפים ליוצרים צעירים המעוניינים להשתלב בתעשייה:
1. לא להתייאש, חלומות מתגשמים בסוף.
2. לא להתבייש לקבל עצות מאנשי צוות, לרובם יש ניסיון שליוצרים עדיין אין.
3. לנסות ללהק שחקנים אדירים גם לתפקידים הקטנים.
ולבסוף, בר רפאלי ?
חשבתי על בר כבר בשלב כתיבת התסריט, לא רק כדי להיות איתה על הסט כמה שבועות אלא כי בעיניי היא הפרופיל האידיאלי לסוכנת מוסד.
טריילר רשמי - הסרט "כידון"
לעמוד הפייסבוק של הסרט כידון
