קריאטיבי אחד על אחד- אדוארדו מיטלמן, מנכ"ל סטרטיגו Digital Brand

היי אדוארדו, ספר לנו על עצמך
אני בן 48. נשוי לגלית, אבא לתום ו לים, גר באזור השרון, בוגר האקדמיה לחינוך ועיצוב ויצו בחיפה ומעצב מאז שזוכר את עצמי. 
ב-12 השנים האחרונות מרצה לטיפוגרפיה ומדיה אינטראקטיבית בויצו.

בעברי - מייסד ושותף בסדנא תקשורת חזותית, כיום - מנכ"ל סטרטיגו Digital Brandmakers. (בימים אלה החברה חוגגת 10 שנים).
אחראי בחברה על ניהול צד הקריאטיב. נהנה עדיין (מאוד) מעבודת העיצוב. כיום מחובר יותר לצד המיתוג Online, האתרים / אפליקציות / UX ו UI.

ההתמחות האמיתית של סטרטיגו היא בהעברת מותגים מהמדרכה של ה Offline ל Online. למזלנו, אנחנו כמו Messi או Neymar, מאלה שיודעים לבעוט בשתי הרגליים באותו הכישרון (Print + Interactive).
לקוחות מעריכים את העובדה שאנחנו שולטים בחוקי המיתוג הויזואלי בסביבת ה Print ויודעים לתרגם את אותם הצרכים לסביבת הניו מדיה, הטכנולוגיה, הרשתות החברתיות.


מהם 2 התוכנות היעלות ביותר איתן אתה עובד?
כל חבילת Adobe כמובן וברמה היומיומית גם לא מעט שירותים וסביבות עבודה ושיתוף כגון - Kooler, Dropbox, Basecamp וכו'.

מק או פיסי?
200% מק.
עוד בלימודים התאהבתי ב Mac קוביה הראשון 
היום - מפנטז על ה- Mac Pro שייצא לקראת סוף השנה

מקבל התקפי אפילפסיה מוזרים והזעת יתר ליד כל דבר שמריח כמו PC...


מהו מיתוג נכון בעינך?
וואו... חתיכת שאלה...
אנסה לענות בכל זאת: תהליך מיתוג נכון יהיה כזה שייקח בחשבון טיפול בכל קווי הממשק בין העסק לבין הלקוחות שלו.
תהליך המיתוג יגדיר את הערכים שהחברה מעוניינת לשדר,  את השפה החדשה בה היא תדבר ואת התפיסה העסקית ביחס ללקוחותיה.

בתוך התהליך, נכללים כמובן בחירה של סממנים ממשים - כמו איך שהפקיד/ה יענו בוקר טוב בעמדת הקבלה, או לשיחה הנכנסת, או/ו סמלים ויזואליים חיצוניים כגון לוגו, פלטת הצבעים המזהה אותה, לבוש העובדים, עיצוב הפנים של חללי המותג, עיצוב צי רכבי המותג, כולל הפרזנטורים שמייצגים אותה בקמפיינים השונים, שפת הקופירייטינג של תכני החברה, נוכחות במדיה החברתית, בסביבה הדיגיטלית בכלל ועוד הרבה מאוד אלמנטים נוספים.

הכי חשוב להבין - מיתוג זה לא עיצוב או החלפת לוגו.

באילו תחומים עבודת המיתוג והאפיון הכי מאתגרת מבחינתך?
התייחסתי בשאלה הקודמת למיתוג, אז בזאת התייחס קצת לאפיון טכנולוגי.
בתוך הסטודיו האחראית על האפיון הטכנולוגי היא חן מזור.
ברוב הפרוייקטים הטכנולוגיים היא עובדת בצמוד ללקוח בנושא אפיון האתרים והאפליקציות.
קראתי כתבה מעניינת לא מזמן על העובדה שמאפייני / מעצבי UX - UI הם לא פחות חשובים - בתהליך של יצירת מוצר - מאשר היזמים או המפתחים. startupsthisishowdesignworks.com

השינויים שהתרחשו בתחום התקשורת החזותית ב 15 השנים האחרונות (אינטרנט / אפליקציות / מדיה חברתית / טלוויזיה אינטראקטיבית) הוסיפו נדבך שלם, הרבה יותר מורכב וטכני, לתפקיד שלנו.

לא מספיקה רק אמירה חזקה וחוש אסטטי מפותח, בנוסף אנחנו נדרשים להבין ולהוביל בנושאים שפעם היו נחלם של מעצבים תעשייתיים, נניח כגון: עיצוב חווית וממשק משתמש, אפיון ה flow בתהליך, היכרות מעמיקה עם תחום הפיתוח, שפות פיתוח, טרנדים טכנולוגיים, יכולת עבודה מול מפתחים וכו'.

יוצא שחלק לא קטן מהלקוחות שלנו מבינים לא פחות מאיתנו (ולפעמים יותר) בנושאים אלה.
זה דבר שלא היה קורה בעידן ה Print, אף פעם לא פגשת לקוח שהבין יותר ממך מהפרדת צבעים או עיצוב כרזה. מאתגר מאוד, ודורש מאיתנו להיות כל הזמן עם היד על הדופק.

האם לדעתך יש חשיבות לטיפוגרפיה כאשר מדובר בפלטפורמות אינטרנט מרובות גולשים? אם כן היכן זה בא לידי ביטויי?
יש טרנד שלם של חזרה לטיפוגרפיה קלאסית, ששואבת מה Print ויציקה של אותן התובנות לתוך אתרים -  www.1stwebdesigner.com

חלפו הימים של לשבור את הראש אם להשתמש ב Arial או ב Verdana,
טכנולוגיות חדשות פותחות בפני המעצבים עולמות טיפוגרפיים מגוונים.

מה שחשוב לדעת, שלא משנה באיזו שיטה או טכנולוגיה משתמשים כדי ליצור את הטיפוגרפיה, החוקים של פעם צריכים להישמר - קריאות, בהירות הטקסט, קומפוזיציה נכונה ובחירת פונט המתאים לנושא.

לאחר שנים רבות של עשייה, האם "נשארו" לך מקורות השראה נוספים מעבר לניסיון שצברת? אם כן, מהם?
אינטרנט כמובן -  מתיש לפעמים, כמויות מידע והשראה מטורפות, מנסה לברור בערוצים האיכותיים יותר: Smashing / Twitter / Pinterest.
יש לי אוסף מדהים של ספרי עיצוב בסטודיו ובבית - לא זוכר מתי פתחתי ספר עיצוב לאחרונה... עצוב קצת לא? :)

באקדמיה: הקשר עם הסטודנטים. מאוד מאתגר ומפרה.

מהו הלוגו הטוב ביותר לדעתך שיצרת לאחרונה? מהו הסיפור שלו?
עובדים בסטודיו כרגע על לוגו לחב' יהלומים גדולה (למעשה על לוגו עבור מותג ספציפי של אותה החברה).

הסיפור האמתי הוא בעצם העובדה שנדרשו לנו כחודשיים של עבודה קשה על הפרוייקט כדי להגיע להכרה שהלוגו המקורי זקוק רק לנגיעות קטנות שלנו כדי להגיע לתוצאה שתספק את הלקוח שלנו (ואת לקוחותיו שלו).
הבריף של הלקוח היה לרענן את המותג הויזואלי ובראשו את לוגו המותג (וכמובן גם את השפה הגרפית, האתר וכו') - התחלנו את התהליך עם מגוון די רחב של פתרונות, חלקם מורכבים, חלקם קלאסיים וכולם יפים - ייחודיים - חדשים.

הלקוח פסל לנו בזה אחר זה את כל הנסיונות בטענה שהם שונים מדי מהלוגו המקורי, טענה שהיה לנו קשה לקבל בהתחלה.
אחרי זמן מסויים אתה מתחיל לקלוט שלא תמיד נדרשת מהפכה, שאולי מדובר בסה"כ בתהליך הסתכלות רציני על מה שקיים ושאנחנו צריכים לתת את "ליטוש האומן" שלנו, המינורי, העדין מאוד, באותם הפרטים שלא עובדים.
כך מצאנו את עצמנו עובדים במשך השבועות האחרונים של התהליך על בחינה של סוגי פונטים, צללנו לתוך הפינות והרדיוסים השונים שבאייקון, וחקרנו את הרווחים הנכונים בין אותיות הכיתוב.

בסופו של דבר הגענו לתוצאה מקצועית, נכונה, רגישה ומרשימה, אחת כזאת שללקוח היה קל יותר להתחבר עליה. לצערי נוכל לחשוף את הלוגו רק לאחר השקת האתר (בעוד כשלושה חודשים).

מהם המגמות העתידיות בעולם העיצוב שניתן לזהות את הניצנים שלהם כבר עכשיו?
המגמות העתידיות מתרחשות כבר עכשיו, כרגע, בשנייה הזאת ממש.
מחר בערב הן כבר מוחלפות במשהו חדש, הקצב מטורף, בלתי נתפס!

מזל שיש לנו את המקורות / הבסיס - אני חוזר לשם כל הזמן.
הם סוג של עוגן או מגדלור: תנועת ה Bahuhaus, העיצוב הקלאסי של Milton Glaser, April Greiman, Paula Scher, Pentagram, העיצוב הרוסי.
אפשר בקלות לראות את ההשפעה שלהם על כל מה שקורה בתחום ה Print, וגם על הדברים שקורים בתחום האינטראקטיב כמובן.


איזה כלים חסרים לסטודנט שסיים את לימודי העיצוב בשביל להשתלב בצורה קלה יותר בשוק העבודה?
מה שחסר כיום, לפחות בסביבה האקדמאית בה אני מעורב - זה לתת לסטודנטים 'לחוש' את השוק. לערב אותם ב back office של התחום.
אני מקבל את הפידבק הזה מחלק מהסטודנטים.

אנחנו מנסים מדי פעם לשנות - אבל שנה אקדמית היא לא ארוכה כמו שנדמה, בכל סמסטר יש לסטודנט 12-14 מפגשים ברוטו עם מרצה, 10 מפגשים נטו, מפגש הכרות ראשון, 2-3 מפגשי הגשה - ככה שנשארים כ- 6-7 מפגשים לעבודת ט'כלס בשביל להעביר נושאים גדולים ומורכבים. כלום זמן.

אנחנו חייבים לתעדף את החומר הנלמד, כך שחומר מאוד חשוב כמו: טכנולוגיה, דרישות של שוק העבודה, הכרה של הסביבה העסקית בה אנחנו פועלים, איך בונים תיק עבודות, איך מתכוננים לראיון עבודה בסטודיו - לרוב יישארו מחוץ לסיליבוס של הקורסים.

נראה לי שהוספה של שנת סטאג' היה תורם לא מעט למעצבים הצעירים.
(אני מכיר כמה אנשים שהיו יורים בי עכשיו על המשפט הזה...)

איזה טיפ ברזל תעניק לסטודנט שמסיים כעת לימודיו שיהיה רלוונטי גם במהלך הקריירה שלו? משהו לדרך..
לא להפסיק להסתקרן ולחקור.
כל מה שזז.
ללמוד כל הזמן. לא לפסול תחומים שלא למדתם במהלך הלימודים.

אגב - הטיפ רלוונטי גם לתקופת הלימודים וגם לאחריה.


אם יכולת להחזיר את הגלגל כמה שנים לאחור, יש אלמנט ערכי משמעותי ב"חינוך" מעצבים שלדעתך נעלם בהשפעת הדור הדיגיטלי?
כל מה שאכתוב ישמע קלישאתי - אבל ההתנסות בעבודה מחוץ לסביבה הדיגיטלית, להתלכלך בפחם, גרפיט, רפידוגרף, גועש, קרטון ביצוע - יש לזה עדיין מקום, גם אם נדיר שנפגוש את החומרים האלה ביומיום.
בשנת הלימודים הראשונה אני מאמין שבכלל צריך לנתק את הסטודנט מכל מה שמריח מחשב. גם כך רוב הסטודנטים מכירים את התוכנות עוד לפני שמתקבלים לאקדמיות לעיצוב.

מצד שני - קיימת גישה בחלק מהפקולטות לעיצוב המובילות בעולם שטוענת שהנייר כבר מפסיק להיות רלוונטי בכל הנוגע לתהליכי העיצוב במדיה הדיגיטלית.
צריך להפסיק לחשוב סנטימטרים ולחשוב פיקסלים, כשמתעסקים בסביבת מסך כמובן.

השילוב בין הגישות הוא המפתח - להעניק לסטודנט (במיוחד בשנים הראשונות) את מגוון הכלים הקלאיסים: רישום, ציור, פיסול, להתלכלך בחומר, ולשלב לאורך כל הדרך את הטכנולוגיה המתפתחת.