היי יעל, ספרי לנו עליך:
אני יעל חנציס, תלאביבית כבר כמעט 10 שנים. נולדתי אי שם בטורכמניסטן הרחוקה (בר"מה לשעבר) ועליתי ב 1990 לארץ הקודש ישירות לחדרה. כילדה, הציור, הצילום והעיסוק באמנות היו המפלט שלי מהעולם האמיתי, הייתי ילדה עם דמיון מפותח ותמיד הייתי מאלה שמשקיעים בשיעורי האומנות כאילו זאת הבגרות במתמטיקה.
קצת אחרי הצבא החלטתי שעיצוב הוא התחום אליו אני צריכה לכוון ותוך חודש מקבלת ההחלטה כבר התחלתי מכינה לעיצוב ועברתי לעיר הגדולה. תוך כדי המכינה הבנתי שאני רוצה להיות מעצבת גרפית והיום, ארבע שנים אחרי שסיימתי את לימודי העיצוב תקשורת חזותית בHIT (התמחות בפרינט) אני יכולה להעיד שההחלטה הייתה נכונה!
אחרי הלימודים התגלגלתי בין כמה משרדים ואז הבנתי שאני צריכה לכוון למשרדי המיתוג, שם נמצאת האהבה האמיתית שלי. כיום אני עובדת ב Conceptica, משרד שמתמחה במיתוג ואסטרטגיה. אמנם ההתמחות שלי הייתי בפרינט אך כצפוי הכל מתמזג והיום אני עושה גם עיצוב למסך.
קריאטיביות בעיני היא היכולת לראות דברים שלא נראים לעין, להצליח לתרגם מילים לצורות וצבעים שישקפו אמירה וחזון.
ספרי לנו על "קונספטיקה": מה מייחד את פעילות החברה?
"קונספטיקה" היא משרד בוטיק למיתוג ואסטרטגיה מזה 7 שנים. אם נאסוף את כל שנות הניסיון של עובדי המשרד נגיע למעל 100 שנים ושם אנחנו טובים יותר מכולם!
יש לנו ניסיון- אנחנו יודעים ועושים מיתוג ואסטרטגיה ברמות גבוהות. המשרד הוא קטן ובכך הוא גם משפחה לכל דבר ועניין.אנחנו רואים את הלקוח שלנו, מקשיבים לו ומתאימים לו בדיוק מה שהוא צריך.
התעשייה המקומית נודדת לדיגיטלית בקצב קבוע, מהו לדעתך מעמד העיצוב לפרינט כיום? ובעתיד?
עוד כשהתחלתי ללמוד, לפני יותר מ 8 שנים, היו כאלה שאמרו שהפרינט מת. לדעתי זאת הסתכלות שגויה, הפרינט לא הולך לשום מקום, הוא רק משנה את אופיו והוא כמובן הבסיס לכל מה שאנחנו רואים על המסך, לפרינט הקלאסי יש את הקסם שלו, אני בטוחה שאמשיך להיות "מלטפת הניירות" לעד ועם זאת להתלהב מעיצובי מסך מגניבים.
ספרי לנו על פרוייקט מיתוג שאת מתגאה בו:
לאחרונה השקנו את "סלינה", רשת ההוסטלים הראשונה בפנמה שהוקמה ע"י חברות יזמים ישראלים. צוות ההקמה פנה אלינו עם חזון ברור, אך הדרך לשם הייתה רצופה אתגרים.
האתגר הראשון היה בגיוס משקיעים, לטובת הגיוס צוות האסטרטגיה והקריאטייב גיבשנו מצגת משקיעים מעוצבת וייחודית.
האתגר השני, היה להכיר את השוק הפנמי, בזמן שאתה יושב כאן בישראל, עם האתגר הזה יצאנו לדרך ולמדנו להכיר את התרבות הפנמית, החוויה של הטיול במרכז אמריקה תוך הסתכלות ובחינה מתמדת של קהל היעד ושוק ההוסטלים בכלל. בשלב המיתוג סיפקנו מספר חלופות קראיטיביות ששאבו השראה מעולמות תוכן שונים - החל מעולם הטיולים (הbackpackers) ועד לעולם התרבות הלטינית שפורצת במרכז אמריקה.
המיתוג הניב לוגו ייחודי, עם קריצה לשם סלינה (אלת הירח) ועם שפה גרפית ברורה, חופשית וצבעונית המאפיינת שילוב של פנמה והמטיילים בה. המיתוג בא לידי ביטוי החל מלוגו ועד למיתוג ההוסטל עצמו (שילוט, קירות מרכזיים) וכן במאלמנטים שיווקים של פרינט – גלויות, הזמנות, פליירים ואלמנטיםדיגיטליים – אתר אינטרנט, עמוד פייסבוק וכו'. היום המיתוג חי ונושם בסניף הראשון שהוקם ובדרך ליישום גם בסניף השני העתיד לקום בסוף שנה (2014)
מהו לדעתך מיתוג מצוין?
לדעתי, מיתוג מצויין הוא כזה שמצליח לפנות לקהל שלו ב 100% בהירות. אם נתקלתי באלמנט מהמיתוג הכללי ואני מבינה אותו בלי שום הסברים נילווים, הוא מיתוג טוב. אלמנט נוסף שתורם הוא אחידות בעיצוב, ז"א שהעיצוב המודפס, עיצוב המסך, עיצוב הפנים והגישה של המותג, צריכים לשדר על אותו הגל ואת אותו המסר.
מהם מקורות ההשראה שלך:
מקור ההשראה הכי גדול שלי הוא הפינטרסט, שפותח לי את הבוקר עם הקפה. פעם עקבתי אחרי המון בלוגים באופן אינטנסיבי, אבל מאז שפינטרסט נכנס לחיי אני לא פותחת את היום בלעדיו. אני מאמינה שההשראה שלי יכולה להגיע מכל כיוון, לכן הבורדים שאני עוקבת אחריהם הם מתחומים השונים:עיצוב פנים, אדריכלות, עיצוב תעשייתי, צילום וכמובן עיצוב אופנה.
כל אחד מהתחומים הרחבים של העיצוב תורם לראייה העיצובית שלי בנישה שלי ויכול לתת לי השראה לפרוייקט הבא.
אם לא היית מעצבת כנראה היית:
אם לא הייתי מעצבת הייתי נהגת מונית, לא בגלל האופי אלא יותר בגלל חוש הכיוון והזיכרון המעולה לדרכים שיש לי. הבעיה העיקרית היא שאני לא נוהגת. אבל אם לענות ברצינות, אני לא יודעת לעשות שום דבר אחר אז מזל שבחרתי בעיצוב(:
איפה את בעוד 3 שנים:
האמת שהחלום הגדול והאולי רחוק שלי הוא ללמד, אומנות או עיצוב.. החלום השני שלי הוא ליצור בנישת הצילום ולהצליח להעמיד תערוכה משלי.אחד החלומות בטוח יוגשים בעתיד הקרוב.
טיפים לסטודנטים לעיצוב:
1.קודם כל להנות, אלה 4 שנים מאוד אינטנסיביות אז מאוד כדאי שתהיו שלמים עם מה שהחלטתם ללמוד ולא לשכח להנות מכל התהליך.
2.לאסוף חברים טובים. זה בטח נשמע מוזר כי הרי כבר יש לכם חברים, אבל לדעתי חשוב לאסוף חברים שאתם מתחברים לצד היצירתי שלהם ומעריכים אותם מקצועית, כאלה שבאמת ירצו לתת לכם ביקורת בונה בלי אגו.
3.לפעמים הלימודים יכולים להוביל אותכם לפרוייקטים סופר אישיים, כאלה שבעוד שנתיים שלוש רק אתם תבינו. אל תשכחו שארבע שנים עוברות מהר ובסופן תצטרכו לבנות תיק עבודות שייצג את היכולות שלכם ועבודות רגשיות מידי אולי יהיו יפות אבל לא יתרמו בהרבה לרושם מול המראיין.
4.אם אתם לקראת סיום הלימודים, אל תשכחו לשמור על קשר עם חבריכם לשכבה/לכיתה, הם יהיו "האנשים שלכם" שם בחוץ. האנשים שיעזרו לכם למצא את העבודה הראשונה והשניה שלכם.
5.זהירות! המלצה קצת מוזרה. המנעו מלהחשף לכל המידע האין סופי שקיים, תעצבו מתוך ראש נקי ומתוך הדמיון האישי כך תמנעו מלעצב דברים דומים לקיים או לחבריכם לכיתה. אני יודעת שזה בלתי אפשרי אבל תסננו את החשיפה שלכם.
