קריאטיבי אחד על אחד - אורה פלד נקש, מטריקס

היי אורה, ספרי לנו עליך:

אורה פלד נקש. בת 34, קיבוצניקית מרמת דוד, חולקת בית עם בן הזוג אורי ועם יורשת העצר יהב. מובילה את צוות מומחי ה-UI של matrix experience, גוף חווית המשתמש והלקוח של חברת matrix.

קריאטיביות היא היכולת "להלחים" יחד אלמנטים שונים וליצור מהם סיפור או שפה שלא היו קיימים עד כה. העניין עם קריאטיביות הוא, שהיא נוצרת רק בתנאים מאוד מסוימים- בלי עוינות או שיפוט, כשמרגישים בנוח, בלי לחץ.

מה משך אותך לתחום?

התחום הזה של "ממשק אדם מחשב" הוא בעיני נקודת המפגש המרתקת בין הטבע האנושי לבין הטכנולוגיה. עוד בתיכון לא ידעתי אם לבחור בלימודי אמנות או מדעים, והדואליות הזאת מלווה אותי עד היום- חשיבה לוגית ואנליטית לצד קריאטיביות.  המקצוע הזה נמצא בנקודה שמפגישה את שני העולמות האלה, ומאפשר לי לאתגר את עצמי ב"שתי האונות". 

נחשפתי לתחום לראשונה בצורה פורמאלית במסגרת לימודי התואר הראשון בהנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון. פתאום המון תחומי עניין שלי עד אז התחברו להם באופן כזה שאמרתי לעצמי -  זה מה שאעשה, וכך אכן קרה.

במה מתמחה חברת מטריקס?

חברת מטריקס היא חברת ה-IT הגדולה בארץ, כך שאפשר לומר שהיא עושה פחות או יותר הכול בתחום הזה ולא רק. אבל אם נתמקד בפעילות של הקבוצה שבה אני עובדת- matrix experience, אפשר לומר שהמיקוד הוא בפתרונות לאינטראקציה עסקית. זה עדיין נושא רחב, אז אני אנסה טיפה לפרט- זה יכול להיות בהובלת תהליכי אפיון והגדרת חווית המשתמש של אתרי אינטרנט או מערכות של גופים גדולים (בנקים, חברות ביטוח, גופים ממשלתיים), וזה יכול להיות גם במסגרת תהליכי ייעוץ והערכת איכות של ממשקים ומוצרים טכנולוגיים קיימים כמו אפליקציות או עמדות שירות וגם ליווי תהליכים וייעוץ לסטארטאפים.

לאנשים בצוות שלנו רקע מגוון מאוד: פסיכולוגיה, עיצוב מוצר, עיצוב גרפי, עריכת תוכן וטלוויזיה, הנדסת מערכות מידע ואפילו הוראה. השילוב הזה עם הדיאלוג שאנחנו מנהלים כחלק מהמתודולוגיה שלנו, נותן נקודת מבט רחבה ויוצאת דופן בכל פרויקט שאנחנו נוגעים בו.

מיהו לדעתך אתר האינטרנט המצטיין בקטגוריית חווית המשתמש

אני אדם של תוכן ומלים, כך שעיקר השיטוט שלי ברשת הוא לצורך קריאה והתעדכנות בבלוגים. האתר שבעיניי מביא חווית משתמש טובה במיוחד בהקשר הזה הוא אלכסון alaxon.co.il  אתר די חדש בארץ בפורמט של מגזין עם כתבות ארוכות יחסית. חווית הקריאה בו היא מעולה מכמה סיבות- איכות טיפוגרפית וחזותית גבוהה, רמת כתיבה משובחת ותוכן מעניין במיוחד. אני מוצאת את עצמי חוזרת אליו שוב ושוב, זה בעצם המדד הכי חשוב לאתרים מהסוג הזה. מומלץ בחום!

אפליקציית המובייל?

מכיוון שההגדרה של חווית משתמש לחלוטין לא חופפת את ההגדרה של השימושיות (usability), בחרתי אפליקציה שכביכול לא "נותנת כלום" למי שמשתמש בה, בניגוד לשלל אפליקציות productivity שזוכות להרבה תשומת לב ודרישה מצד ארגונים וחברות שרוצים כאלו גם לעצמן. 

הבחירה שלי היא polar- אפליקציה שנועדה ליצור סקרים ויזואליים של "א או ב" (אני אוהבת לקרוא לשאלות האלו "עוף או בקר?" כי זו אנלוגיה שמוכרת לרובנו). יש שם סקרים טיפשיים וסתמיים לצד שאלות עקרוניות כמו- האם לתת לילד דמי כיס תמורת מטלות בית או דמי כיס כהתנסות פיננסית? אחרי שעונים על השאלה, אפשר לראות מה המשתמשים האחרים ענו, ולפתח דיון. מצאתי את עצמי חוזרת לאפליקציה הזאת דווקא בגלל אלמנט ההפתעה- אי אפשר לצפות מראש מה יהיו הנושאים שיעלו שם "להצבעה", וזה חלק ממה שיוצר עניין וסקרנות.

מהי קריאטיביות בעינייך?

היכולת "להלחים" יחד אלמנטים שונים וליצור מהם סיפור או שפה שלא היו קיימים עד כה. העניין עם קריאטיביות הוא, שהיא נוצרת רק בתנאים מאוד מסוימים- בלי עוינות או שיפוט, כשמרגישים בנוח, בלי לחץ. לפעמים "הפיצוח" של הקונספט מגיע בצורת דימוי שיושב לו אי שם במוח, מתוך איזו הרצאה ששמעתי לפני כמה שנים בנושא אחר. כשמצליחים לתרגם את הדימוי לפתרון טכנולוגי, מרגישים מאוד יצירתיים. 

האתגר היום-יומי שאני רואה בעבודה שלי הוא להצליח להיות קריאטיבית בעצמי, וליצור סביבה קריאטיבית בתוך מטריקס, שהיא חברה טכנולוגית ותחרותית. כשרצים בין המון פרויקטים והמון לקוחות, דווקא הרגעים האלה של השקט והחשיבה נותנים את הדחיפה לפרויקט שלם.   
 

מהם היסודות העיקריים ביצירת חווית משתמש?

אמפתיה למשתמשים והבנת הקשר השימוש, שזה בעצם די דומה. כדי ליצור חווית משתמש טובה צריך להכיר לעומק את האנשים שישתמשו במוצר. את זה משיגים באמצעות מחקר- תצפיות, שאלונים, סקרים, ראיונות. אחרי שמבינים מי המשתמשים, מה הם עושים ומה מפריע להם להשיג את המטרות שלהם, אפשר לתכנן (או לתכנן מחדש) את המוצר. 

עוד עקרון שלדעתי עוד לא הרבה חברות הפנימו הוא שחווית משתמש ועיצוב מוצר בכלל הוא תהליך מתמשך- לא ניתן לפתור בעיה כל כך מורכבת בגישת "זבנג וגמרנו". חווית המשתמש צריכה להתפתח עם המוצר ועם המשתמשים, בטח בעידן שבו הציפיות מהמוצרים הן גבוהות מאי פעם.   
 

לאיזה קהל יעד יצירת החוויה היא המאתגרת ביותר?

אין לזה תשובה חד משמעית, אבל אני חושבת שיצירת חווית משתמש טובה לעובדים בתוך ארגונים (למשל פורטלים, או מערכות B2B) היא מאתגרת במיוחד בגלל התקציב המוגבל והנכונות הנמוכה יחסית להשקיע בנושא, לעומת מוצרי consumer, בהם נראה שכבר אין צורך לשכנע את מקבלי ההחלטות בחשיבות החוויה. 

בעבודה בתוך ארגונים ובבניית מערכות עבור עובדים יש עוד כברת דרך ארוכה לעשות בתחום הזה, מה שאגב מייצר הזדמנויות עסקיות גדולות עבור ארגונים שבוחרים להשקיע בשיפור החוויה של העובדים, בגלל הפוטנציאל לשיפור. 

אני נתקלת בזה בצורה מאוד בולטת כשאני מייעצת לארגונים, כשבתהליך המחקר מגלים שהעובדים מבזבזים המון זמן על קשיי תפעול ושימוש במוצרי תוכנה. זה יכול להיות מעניין להראות כמה כסף הארגון למעשה "מפסיד" על חוסר השימושיות הזו.
 

ציפור קטנה לחשה לנו שאת מרצה בכנס UX Live  בחודש הבא, באילו נושאים עיקריים תעסוק ההרצאה שלך?

ההרצאה בכנס מדברת על שילוב של כמה תחומים בתהליך יצירת חווית המשתמש: אפיון (UI), עיצוב גרפי ותוכן. על שני התחומים הראשונים אין כל כך צורך להרחיב את הדיבור, וחשיבותם כמעט מובנת מאליה. לכן בהרצאה אתמקד דווקא בתחום התוכן, שאיכשהו נראה שלא מקבל את הכבוד המגיע לו בתהליך. אנסה להציג קצת דוגמאות מעולמות שונים, וכמה דוגמאות מהעולם שלנו של מוצרים טכנולוגיים, ולהראות איך אני חושבת שאפשר לשלב תוכן בצורה טובה יותר בתהליך העבודה.  

אם לא היית ראש צוות UI&UX במטריקס כנראה הייתי:

יועצת ארגונית ומנחת קבוצות. בעבר עסקתי בתחום, ובאופן מסוים אני חושבת שתפקידו של איש הממשק/החוויה בתהליך פיתוח התוכנה דומה מאוד לתפקידו של יועץ ארגוני- הצורך להצליח לדבר עם כל האנשים שלוקחים חלק בתהליך, ולזקק את האינטרסים השונים של המשתתפים להסכמה משותפת. תהליך הייעוץ בתחום ה-UX נוגע לעתים בהיבטים ארגוניים- מי המחלקה שתצליח להשפיע הכי הרבה על המוצר? מי הן הדמויות החשובות שאת הסכמתן יש לקבל? למעשה, זה מאוד דומה.
 

 5 טיפים לצעירים בתחום חווית המשתמש:

• ללמוד את התיאוריה- למרות שמדובר בתחום אינטר- דיסיפלינארי, יש לו יסודות תיאורטיים מוצקים שאותם חשוב להכיר: פסיכולוגיה קוגניטיבית, הנדסת אנוש, עיצוב ועוד.
• לקבל ביקורת באהבה- למצוא מקום שבו מרגישים בנוח, ולבקש פידבק על העבודה מהעמיתים. רק ככה לומדים.  
• להמשיך וללמוד- כמו המוצרים שאנחנו מעצבים, גם אנחנו משתפרים עם הזמן. הלמידה לא מסתיימת, כי תמיד יש עוד חידוש ועוד התפתחות בתחום.
• לא להיות נחרצים- אין אמת אחת בתחום, וזה מה שהופך אותו למרתק. גם אם גיבשתם פתרון לבעיה, קחו בחשבון שיש עוד פתרונות אפשריים.
• תהיו תקשורתיים- גם אם תעצבו פתרונות מעולים אבל אף אחד בארגון שלכם לא יישם אותם, אתם נכשלים בתפקידכם. 50% מהיכולת המקצועית שלכם היא בכלל הקשבה, שכנוע ומשא ומתן.