היי רוני, ספר לנו עליך:
נשוי ואב לשניים, מתגורר בתל אביב. ביולוגית אני בן 40, דיגיטלית אני בן 12, מתוכם שנתיים הייתי VP Projects בחברת איגלשייד וב-10 השנים האחרונות אני שמח למנכ"ל את אינקוד-הייפרה.
באיגלשייד פגשתי את אילן דראי, שם הוא היה VP Creative Director ומאילן למדתי ש -Designers Just Want To Have Fun (כיף במובן היצירתי של המילה),
מאז המוטו שלי בעשייה מבוסס על השילוש; ידע ← יצירתיות ← כיף!
המוטו הזה מחייב אותי לתחזק את הידע על בסיס יומ-יומי, לתעדף את היצירתיות כאלמנט מוביל בכל פרויקט, והכיף הוא הדלק שמניע את הרצון להמשיך את העשייה ולאמץ אתגרים חדשים, וכאלה תמיד יש על השולחן.
ספר לנו על אינקוד הייפרה: במה היא מתמחה:
מרכז הפעילות של אינקוד הוא תכנון ועיצוב חווית משתמש, אך למעשה, אינקוד מתמחה ב- 3 מסלולים שמרכיבים את האקו-סיסטם של עולם הדיגיטל אינקוד פרויקטים, אינקוד ידע ואינקוד השקעות.
מסלולים אלה מאפשרים לנו להכיר ולחוות את האקו-סיסטם על כל מרכיביו וכך אנחנו יכולים בין היתר, להתמחות בתכנון ועיצוב חווית משתמש עבור הלקוחות שלנו במסגרת אינקוד פרויקטים.
בהתאם לכך, המסר המרכזי באתר החדש שלנו (שיעלה ממש בקרוב) הוא:
Designing Experience makes us happy,
We love Sharing our Knowledge
and always looking for a New Adventure.
מהי קריאטיביות בעינך:
קריאטיביות בעיניי, היא היכולת להעצים נתונים מינימליים לכדי ערך מקסימלי. רבים מהיזמים וחברות הסטארט-אפ שאני פוגש מצפים מאיתנו לגישת קריאטיב - קסם. רוב הלקוחות מביאים לשולחן מינימום מידע על המוצר, מינימום זמן עבודה ומינימום תקציב אפשרי, לצד זה הם מצפים (בצדק) להשיג את המקסימום בכל שלב משלבי הפרויקט, בין אם זה בשלב הגדרת ה-DNA של המוצר, בהפקת ה- POC של המוצר או במהלך תכנון ה-MVP לקראת השקת המוצר. למעשה, הקריאטיביות בכל מעגל הפרויקט היא לא גישה אופציונאלית, היא הכרחית!
כשהקסם עובד והצלחנו למקסם את הנתונים המינימליים לערך מקסימלי, תחושת הסיפוק אצל כל המעורבים בפרויקט היא עצומה, כיוון שניכרת ההבנה שהתמהיל הקריאטיבי היה נכון.
כיצד היצירתיות באה לידי ביטוי בעבודתך?
אלברט איינשטיין אמר שדמיון חשוב מידע. זה בהחלט נכון, אבל חשוב להבדיל בין דמיון חופשי ליצירתיות פרקטית. יצירתיות (בעלת ערך) צריכה להתבסס על ידע רחב ככל שניתן.
אם אבקש מהבן שלי (6), לתכנן את רכב העתיד, אין לי ספק שהתוצר יהיה מאוד יצירתי, אך אני בספק לגבי הערך של היצירתיות שלו בשלב זה, והאם ניתן להפוך את הרכב הזה לתוצר שניתן לשווק אותו ללקוח הסופי (אלא אם אין ללקוחות בעיה לאמץ רכב שקונים אותו בתוך ביצת הפתעה גדולה במיוחד).
היצירתיות בעבודתי ובאינקוד בכלל, באה לידי ביטוי קודם כל בעובדה שאנחנו מביאים לשולחן העבודה הרבה מאוד ידע (ידע שמבוסס על ניסיון מקצועי של 10 שנים ויותר, על קריאה יומיומית של מאמרים בתחום, השתתפות בכנסים ואירועים, שמבוסס על החלפת ידע שמתקיימת גם ברמה הפנימית בתוך אינקוד וגם מול גורמים חיצוניים שאותם אנחנו מארחים באינקוד, וכן על עוד ערוצי מידע נוספים).
אנחנו חיים בתקופה שבה המידע נרחב, מתפתח ומתעדכן על בסיס יומיומי, כך שמבחינה מקצועית אנחנו מחוייבים להתעדכן באופן שוטף וקבוע. לשמחתנו, היום יותר מתמיד, ישנם מקורות רבים לאיסוף המידע באופן נגיש ובר השגה.
ידע הינו ללא ספק אחד הכלים המהותיים בארגז הכלים של איש יצירה.
בשנה האחרונה הקמנו באינקוד מסלול שנקרא Inkod Knowledge ותחת מסלול זה אנחנו מספקים שירותי ייעוץ ליזמים בתחילת הדרך, מעבירים סדנאות לצוות הלקוח, וגם משתפים לא מעט מידע לציבור הרחב באמצעות מאמרים או הרצאות בכנסים.
אנחנו שותפים עסקיים של IBM accelerator שפותחים השנה את המסלול הראשון של תכנית ההאצה לסטארט-אפים, כמו כן אנחנו מלווים יזמים במסגרת ה-Junction ובמסגרות נוספות.
אילן ואלון עיני (ראש צוות חווית משתמש), שמלווים יזמים במסגרות השונות וחולקים מהידע שלהם, יודעים לספר שמכל מפגש כזה, גם הם לומדים ולוקחים מזה משהו לארגז הכלים שלהם.
מהו לדעתך האלמנט המהותי ביותר כאשר ניגשים לפרויקט/לקוח חדש?
הקשבה.
זה נשמע פשוט או בנאלי אבל זה לא. על אף שרוב היזמים שמגיעים אלינו מסתובבים עם הרעיון למיזם מזה מספר חודשים, לרובם אין את הכלים להעביר אלינו את המידע באופן מסודר ומובנה.
חלקם מצפים לשמוע כבר בפגישה הראשונה את התובנות היצירתיות שלנו לגבי המוצר שלהם,
חלקם מגיעים לפגישה עם תפישה מגובשת לגבי תהליך העבודה שהם רוצים מאיתנו, ולא תמיד זהו תהליך העבודה הנכון.
הקשבה במובן הזה, היא לא לנסות להבין רק את מה שהלקוח רוצה, אלא גם את מה שהלקוח צריך.
כיוון שמוטל עלינו כבר במהלך הפגישה הראשונה, להבין את נפש הלקוח, את מאפייני המוצר / הפרויקט, להציע תהליך עבודה ראשוני, ולגרום ללקוח להבין שזהו התהליך המקצועי הנכון עבורו ועבור הפרויקט שלו, כדאי קודם כל שנקשיב למקור המידע היחיד בשלב זה – הלקוח.
כשאני או כששי מישל (סמנכ"ל פיתוח עסקי), מנהלים פגישת היכרות ראשונה בין הלקוח לאינקוד.
מהלך הפגישה הראשונה עובד כך; אנחנו מתשאלים את הלקוח בכדי להשיג מידע רלוונטי אודות הלקוח והפרויקט, כך שאנחנו מקשיבים ללקוח במשך כ- 45 דקות, ואז במשך 15 דקות אנחנו מציעים לו תהליך עבודה ראשוני שנכון ספציפית עבורו.
כנ"ל לגבי צוות הפרויקט, בפגישת העבודה הראשונה הם יתשאלו ויקשיבו ללקוח בכדי לגבש תכנית עבודה מפורטת שתמפה את תמונת הפרויקט באופן מלא.
עכשיו משיש בידנו את המידע הרלוונטי ובוצע תיאום ציפיות מול הלקוח, נתמקד באלמנט הבא, הובלה, יזם, מוכשר ומנוסה ככל שיהיה, צריך להיות מובל על ידי צוות הפרויקט לכל אורך תהליך אפיון, תכנון ועיצוב חווית המשתמש.
מהם סוגי הלקוחות המועדפים עליך?
לקוחות שמחפשים שותף לאתגר היצירתי!
כשאני מזהה לקוח שמחפש ספק ביצועיסט, אני ממליץ לו להעסיק פרילאנס ולנהל אותו בעבודה צמודה. כשאני מזהה לקוח שמחפש שותף לאתגר היצירתי, אני יודע שלפרויקט יש ערך גבוה מכל הבחינות; עבודת צוות, חופש ביטוי יצירתי, מעורבות ריגשית ועוד היבטים רבים וחשובים.
לפני כשנה וחצי, פגשתי את ליאור דיב, מנכ"ל סייבריזן, אז סטארט-אפ בתחילת הדרך. בפגישה הוא התמקד בעיקר באתגר של סייבריזן באותה נקודת זמן - לייצר דשבורד לניטור התקפות סייבר בארגון, כזה שיהיה בראש ובראשונה ויז'ואלי וחדשני, דרישה שמשמעותה מהפך תפישתי במוצרי אבטחה.
מוצרי האבטחה המתחרים נפלו לתבניות מיושנות של מערכות בעלות אופי טכני מאוד, אף אחד לא התיימר לייצר חוויית משתמש ייחודית ובטח שלא הציע ויזואליזציה של המידע.
כיוון שליאור שם על כך את כל הדגש בפגישה, אז כשיצאנו לדרך, היה לנו ברור שגוייסנו בכדי לפצח את האתגר ולא נשכרנו רק בשביל לספק את התוצרים לפיתוח המוצר.
בהתאם לכך בנינו את תכנית העבודה באופן כזה שיאפשר לנו לבצע תחילה צלילה מהירה אל עומק הידע הנדרש לנו להשיג בתחום האבטחה הארגונית, אחר כך את ההבנה בכל הקשור לטכנולוגיית המוצר של סייבריזן ומשם הלאה לפונקציונאליות המונגשת למשתמש (איש ה-IT בארגון), במסכי המערכת.
בעבודה מאומצת ומשותפת יחד עם ליאור ויוסי בצד הלקוח, עמדנו באתגר והסיפוק היה גדול!
לפני כשנה החברה גייסה השקעת Series A, כשהיא מציגה בפני המשקיעים את הדשבורד שיצרנו עבורם (ברמת חווית המשתמש ועיצוב הממשק גרפי). כמה ימים לפני שליאור המריא לרילוקיישן בבוסטון, הוא התקשר לשיחת עדכון ובין היתר המסר שלו בשיחה היה. "רציתי להגיד לך שמבחינתי אתם שותפים אסטרטגיים שלנו...", ואכן אנחנו שמחים ששיתוף הפעולה המקצועי בין הצדדים רק מתגבר ואיתו גם המעורבות הריגשית שלנו.
מהו פרויקט הדגל של אינקוד? ספר לנו על התהליך:
קשה לבחור אחד, כי יש רבים וטובים...וביניהם MindLab - פרויקט הכיתה הדיגיטלית בברזיל.
חברת מיינדלאב מפעילה מערכי שיעור במסגרת מערכת החינוך. לחברה גישה ייחודית הגורסת כי בעזרת משחקי מחשבה ואסטרטגיה ניתן לפתח ולאמן יכולות חשיבה וכישורי חיים בקרב תלמידים. מיינדלאב קראה לאינקוד לדגל בכדי לתכנן את חוויית המשתמש בפלטפורמת הכיתה הדיגיטלית, המבוססת על למידה בעזרת משחקים בסביבת טאבלט. הפרוייקט כלל תכנון ועיצוב אפליקציות ייחודיות למורים ולתלמידים, כמו גם 24 משחקי אסטרטגיה וחשיבה. הפרויקט הושק בשנת 2013, בשלב ראשון החברה מתמקדת בברזיל כאזור המטרה.
האתגר המרכזי בפרויקט:
לבנות תכנית פרויקט ללוח הזמנים הצפוף שהוגדר לנו, ביחס להיקף הפרויקט שכלל אפליקציות למורים ולתלמידים ו-24 משחקי חשיבה, וכל זאת ב-24 חודשים בלבד.
לייצר חווייה ש"תשכנע" את התלמידים לצרוך תוכן חינוכי באופן מהנה, אך כזאת שלא תסיח את תשומת ליבם ותאפשר העברה של מסרים במסגרת מערכי השיעור.
לעמוד מצד אחד בסטנדרט של בני הנוער שמכירים וחווים אפליקציות משחק בסביבת מובייל
וטאבלט, ומצד שני לוודא שהסביבה הדיגיטלית תהיה אינטואיטיבית ופשוטה גם למורים.
בכדי לעמוד באתגר, הקצנו לפרויקט צוות ייעודי שכלל מאפיין חווית משתמש, מעצב גרפי, אנימטור וסאונדמן (חשוב לציין שלסאונד יש מרכיב מהותי בחווית המשתמש של משחקים).
בכדי לעמוד בלו"ז הפרויקט הבנו (גם משיקולי פיתוח טכנולוגי), שתשתית ה-UX של המשחקים צריכה להיות די זהה בכל המשחקים, גם אם כל משחק חדש שונה מקודמו ברמת ה- GamePlay. בכל הקשור לקונספט הגרפי של המשחקים, בכל משחק הגדרנו תמה ייחודית ובהתאם שפה גרפית ייחודית לכל משחק, כך יצרנו עושר גדול ואת התחושה שכל משחק הוא עולם בפני עצמו.
לשמחתנו הלקוח ביקש להפיק אלמנטים מקוריים לטובת כל משחק, כך שזכינו לראות את הדמויות והרקעים מקבלים חיים בתנועה, ולשלב עבודת איור יחד עם עיצוב ממשק גרפי. חיבור כל האלמנטים יחד עם סאונד מקורי שהופק במיוחד לכל משחק ומשחק יצר תוצאה סופית מנצחת.
כיום הכיתה הדיגיטלית נמצאת בשימוש בקרב חצי מיליון תלמידים בברזיל.
גם התלמידים וגם המורים, מביעים שביעות רצון גבוהה מאוד מחווית המשתמש בפרט ומחווית המשחקים הדיגיטליים בכיתה בכלל.
משחקים אלה מסמנים את המעבר של מיינדלאב מעולם של מערכי שיעור במשחקי קופסה, עולם בו היא פעלה שנים רבות, לעולם של מערכי שיעור במשחקים דיגיטליים, כך שמעבר להפקת המשחקים עצמם חווינו את תהליך עדכון ה-DNA של מיינדלאב והפיכתה לחברה דיגיטלית.
היה מויי כיף!
בנוסף למיינדלאב ופרויקטי דגל נוספים שהשקנו בשנים האחרונות, יש מספר פרויקטים שאנחנו מאמינים שיהיו לאחד מפרויקטי הדגל של אינקוד בעתיד הקרוב, כדוגמת PAUZZ אותו אנחנו מלווים במסלול של Inkod Ventures. תחת אינקוד השקעות אנחנו משקיעים במיזמים בתחילת הדרך (Early Stage). במיזמים מסויימים אנחנו משקיעים רק כסף, ובחלק אנחנו משקיעים גם זמן בליווי המיזם בתהליך גיבוש המוצר.
PAUZZ הוא מיזם של לימור שילוני ואמה בוטין, והרעיון שבמרכז המוצר הוא אפליקציית מובייל שתעזור לאנשים להיגמל מהרגלים רעים. תהליך הליווי שלנו מתמקד בתכנון ועיצוב חווית המשתמש של האפליקציה (ההשקה בקרוב...)
מהי האפליקציה האהובה עליך ולמה?
לפני כחודשיים ביקר באינקוד לקוח מברלין. לקראת הביקור שלו, רציתי להשיג אוצר מילים בגרמנית וכך נתקלתי ב- Duolingo. אין דרך אחרת לתאר את זה, פשוט הוקסמתי מקונספט חווית המשתמש של האפליקציה. הם ללא ספק הצליחו לייצר תהליך כייפי ללימוד שפה ובכך הורידו למינימום את החשש של המשתמש כשהוא ניגש ללמוד שפה חדשה.
אני עדיין לומד גרמנית לקראת הביקור שלי בברלין...
בזמן האחרון, אני אוהב את אינסטגרם אך מזוית קצת אחרת. העובדה שהיא מאפשרת לספר סיפור קצר באמצעות תמונה ומינימום טקסט אם בכלל, מאוד מעניינת מבחינה אומנותית (אם בוחרים לעקוב אחרי החשבונות היצירתיים ופחות אחרי החשבונות של 'צילמתי את עצמי').
אני מאוד אוהב את החשבון של אסי כהן (פעם אסי וגורי), שמצלם תמונות נהדרות, בד"כ לא נותן להן כותרת וממעט אם בכלל להגיב לקומנטים. זה לא מונע מהחשבון שלו להשיג 42,000 עוקבים נאמנים וממנו להעלות כמעט בכל יום תמונה מרגשת שמספרת סיפור קצר.
כשלמדתי כתיבה יצירתית בקמרה אובסקרה, ידעתי שאני רוצה בכל יצירה להעביר סיפור מאוד מסויים, ולכן שקלתי כל מילה וערכתי את הטקסט עשרות פעמים.
היופי במימד של אינסטגרם הוא שהיוצר (לדוגמא, אסי כהן) מעביר לנו בתמונה רק את הבסיס של הסיפור וכל צופה יוצר את הסיפור שלו בעצמו. פתאום גם עולם הפרסום הסטטי (מודעות פרינט) מרגיש לי מיושן (בעבר נדרש צלם מקצועי שיביים את התמונה, קופירייטר שנון שיעביר את המסר והמדיה עצמה הייתה יקרה ומוגבלת, גם למפרסם וגם לצרכן).
5 טיפים לבעלי עסק בתחום אפיון ועיצוב חווית משתמש:
- חשוב להכיר את האקו-סיסטם של תחום העשייה שלנו. מוצרים דיגיטליים מורכבים בין היתר מיזם/ לקוח, מימון כספי, קונספט עסקי, פיתוח טכנולוגי ועוד מאפיינים רבים. לא ניתן לאפיין ולעצב מוצרים מנצחים מבלי להכיר את האקו-סיסטם על מרכיביו השונים.
- לאמץ את האתגר. העובדה שרוב המוצרים נכשלים בסופו של דבר בעולם האמיתי (על אף שבחדר הישיבות הם תמיד נתפסים כדבר הגדול הבא), רק מחזקת את האתגר בתחום. חברה שרוצה להתמחות בתחום ולהיות בעלת ערך, חייבת לאמץ את האתגר הגלום בכל פרויקט (כאמור בכדי שזה יקרה, הלקוח צריך להיות פתוח לשותפות מקצועית).
- DNA דינמי. אינקוד עדכנה את ה-DNA שלה מספר פעמים בעשר שנות קיומה. בעולם דיגיטלי העדכון מחוייב במציאות אחת לכמה שנים (רצוי כמובן לבצע את העדכון על פי תחזית השינויים שעתידים לקרות ולא כתגובה לשינויים שכבר קרו והשפיעו על החברה).
- החלפת ידע ושת"פ מקצועי. אינקוד משתפת פעולה עם חברות רבות בתחומים שונים ואף עם מספר חברות המתמחות בתחום חווית המשתמש. החלפת הידע והשת"פ המקצועי משרת ומעצים את שני הצדדים.
- לחברת פרויקטים יש 2 נכסים מניבים. כח האדם בחברה ותיק העבודות. ראשית יש לגייס כח אדם איכותי, אחר כך צריך למנות ראש צוות שהוא מוביל מקצועי, ואלה ביחד ייצרו תיק עבודות שישכנע לקוחות פוטנציאליים לעבוד איתכם.
עשה ואל תעשה בתחום:
אל תעשה:
אל תיכנס לפרויקט כשאתה יודע או אפילו חושב שהוא אינו נכון ל-DNA של החברה שלך.
עשה:
אל תהסס לאמץ את האתגר הגלום בפרויקט שלפניך, גם אם הוא גדול מכל אתגר שהתמודדת איתו בעבר.
