ניר גרבר וגלי אדלבאום,37, בני זוג + ילדה. בוגרי המחלקה לאנימציה בבצלאל, עובדים ביחד ולחוד בתעשייה כבר קרוב ל-10 שנים.
אנימציה זה מקצוע קשה וסיזיפי, רוב הזמן תמצא את עצמך עובד יום שלם בשביל כמה שניות, לוקח זמן רב עד שרואים את התמונה השלמה והמון עבודה בשביל מעט תוצאה
זה משתנה, היו פעמים שפשוט שכבו לנו במגירה תסריטים שרצינו לעשות, היו מקרים שהתמקדנו ספציפית בנושא מסוים וניסינו לפתח אותו (חגים - פסח, ראש השנה, יום העצמאות וכו', או סדרת "פינת ליטוף" לדוגמא).
לא ממש, זו בהחלט היתה הפתעה נעימה.
באיזה שהוא מקום הרגשנו מיצוי בלעבוד בתור ביצועיסטים בפרוייקטים מסחריים, המקום הזה של יצירה היה חסר לנו, ומשם זה התחיל, לגמרי בשביל הכיף שלנו והחופש האומנותי.
משלימים האחד את השני, ניר כותב, מדובב ומאנמץ, גלי מביימת, מעצבת ועורכת, כשבכל שלב בהפקה אנחנו מתייעצים האחד עם השני עד לקבלת התוצר הסופי.
בעיקר אהבנו יותר לעבוד על היצירות האישיות שלנו, כאלה שהפקנו מא' ועד ת'. אהבנו במיוחד לעבוד על סרטוני החגים שלנו (פסח, ראש השנה ויום העצמאות), האתגר היה למצוא אלמנט בכל חג, להתמקד בו ולנסות להביא זוית מקורית משלנו.
סרטון "ראש השנה" שלנו הביא לנו לא מעט הצעות עבודה, וזו היתה הפעם הראשונה שלמדנו את הכוח שטמון בשיווק ברשת.
הפייבוריט שלנו הוא "חג שמח", הסרטון המלנכולי משהו שעשינו לכבוד פסח. יש משהו בטון שלו, ובשילוב של המצחיק והטראגי שתמיד התחברנו אליו, אני חושב שהוא גם אחד היותר מדוייקים שלנו מבחינת הטיימינג והקצב.
אנחנו כמובן חשים חיבה מיוחדת גם ל"על האש", שהיה סוג של פריצת דרך עבורנו , לפחות בכל הנוגע לחשיפה לקהל הרחב.
מבחינת פרוייקטים שפחות אהבנו - היו לא מעט פרוייקטים מסחריים שעשינו נטו בשביל הפרנסה ופחות התחברנו אליהם ברמה האישית, בעיקר לאלה שלקחנו בהם חלק בתור ביצועיסטים בלבד (בלי לקחת חלק בהגיית הקונספט או הרעיון), אבל מכולם למדנו מקצועית. והשתפרנו בתור אנימטורים.
יש הרבה כשרונות והתעשייה עצמה התפתחה במהירות בעשור האחרון, במיוחד עם כניסת ערוצי טלוויזיה ייעודיים לילדים, פלטפורמות הסלולר והשימוש התדיר באנימציה בפרסומות. עדיין, יחסית לחו"ל (ארה"ב ומערב אירופה בפרט) השוק כאן קטן ומוגבל במשאבים.
גדלתי על קומיקסים, בעיקר של דודו גבע ז"ל, גם החמישייה הקאמרית היו מעולים בעיני ונראה לי שאלו שני מקורות ההשראה העיקריים שלי ככל שמדובר בהומור ישראלי.
אנחנו לא מהסוג שעושה תכניות לטווח ארוך. מקווים להמשיך ליצור ובעיקר ולהנות מהיצירה.
סבלנות - מצרך חשוב. אנימציה זה מקצוע קשה וסיזיפי. רוב הזמן תמצא את עצמך עובד יום שלם בשביל כמה שניות, לוקח זמן רב עד שרואים את התמונה השלמה והמון עבודה בשביל מעט תוצאה.
אימון ועוד אימון - הכישרון הוא רק נקודת ההתחלה שלך, וחשוב ככל שיהיה רק שעות אינסופיות של אימון ותרגול ישפרו גם את איכות העבודה וגם את הקצב שלה.
ורסטיליות - לאנימטורים נטו (שאמונים על הנפשת הדמיוות בלבד) קשה לשרוד היום בשוק המקצועי, ובמקרים רבים האנימטור ידרש לספק את החבילה השלמה (כולל איור, עיצוב, בימוי, עריכה, אפטר וכו'), כך שחשוב לפתח סט כלים נרחב ככל האפשר בשביל לגוון את האפשרויות המקצועיות והפרוייקטים שתוכל לקחת.
הקפדה על סדר ותכנון - אין טעם להתחיל ל"אנמץ" לפני שיודעים בדיוק מה רוצים, ולפני שמסדרים ומכינים את כל שלבי ההפקה מראש (עיצוב דמויות מתאים, סטוריבורד, וידאובורד לבדיקת התזמונים וכו'). מניסיון, כל "קיצור התהליכים" בדרך עולה בסוף באיכות העבודה ובזמן ההפקה.
אהבה למקצוע - זה לא מקצוע ששורדים בו אם לא אוהבים אותו (מאד) מלכתחילה, אנחנו מכירים לא מעט אנשים שהתייאשו בדרך.
בהצלחה :)