בתי הקטנה עופרי אוהבת פילים (וכנראה שזה גם כי מאד קל להגיד פיל:)) וגם אני, כי פילים הם חיות ענקיות ומדהימות, החיות בעדרים מטריארכליים, והן חכמות מאד ורגישות (יש אומרים שהם יודעים להביע אבל, ממש כמונו)
אז החלטתי ליצור עבורה ספר שיכיל מידע על פילים וגם איורים חביבים.
במהלך העבודה החלטתי לשנות את הכל - את סגנון האיור, מוקטורי, חמוד וסטרילי, לאיור שמדמה ציור בצבעי מים, להתקרב אל החומר, ליצור טקסטורות ולהיות נאמנה יותר למה שהטבע יצר (ועל הדרך להשתפשף עוד בציור בפוטושופ).
את התוכן- כי עובדות יבשות זה באמת מעניין אבל הרבה יותר מעניין לשמוע סיפור. וגם אם כרגע עופרי עוד לא מבינה כל מה שקוראים לה, הזמן עובר כל כך מהר, ועוד כמה חודשים היא תדע את כל הסיפורים האהובים עליה בעל פה.
עכשיו אני במהלך העבודה, קצת מתלבטת לגבי ההמשך, האם סיפורה של הפילה הקטנה האפריקאית שוג'ה יהיה סיפור שמח ואופטימי לגמרי מתחילתו ועד סופו? האם יהיה בו קונפליקט? עצב? געגוע? וכיצד להציג את הקשר המיוחד בינה ובין אמה שהפכה פתאום באמצע החיים למנהיגת העדר?
המשך יבוא...